בהרצאה זו יתן המרצה את תמונת המצב העדכנית בחקר המוח של ההתקשרות.
מחקרים ראשונים בבע"ח הראו שחומר בשם אוקסיטוצין המשתחרר במוח בהזדווגות יוצר קשר ארוך טווח בין בני הזוג. בזכות הידע הזה, המדענים הצליחו לשנות בבע"ח התנהגות מונוגמית ללא מונוגמית או לא מונוגמית למונוגמית. לכן אוקסיטוצין קיבל את הכינוי הורמון האהבה. אלא שבשנים האחרונות התברר שבני אדם קצת יותר מורכבים ולמרות שלאוקסיטוצין יש השפעה על התקשרות בבני אדם הוא אינו הורמון אהבה. בהרצאה זו ידובר גם על הקשר ההורי ועל סנכרון. בהמשך הקורס נפגוש שוב את האוקסיטוצין ובהרצאה הבאה אדבר על הרשת העצבית שגורמת לנו לרצות את בן או בת הזוג.